בציבור היותר תורני בציונות הדתית יש מי שבעיניהם ההתפצלות מהבית היהודי כדי לחבור לאלי ישי היא לכתחילה האופציה הטובה ביותר. בחוגי 'ישיבות הקו' כבר מזמן נתנו גט כריתות לנפתלי בנט ולחוגים הליברליים בציונות הדתית. יוני שטבון עזב את הבית היהודי לשמחתו של בנט, למרות סקרים שהוכיחו שהוא עתיד להיבחר שם במקום גבוה על אפו וחמתו של היו"ר. טוב היה אילו בחר להיאבק על דעותיו במקום שבו נמצאים רוב בוחרי הציונות הדתית. אבל שטבון מעדיף להיות במפלגה שבה הוא מרגיש רצוי ודעותיו אינן דעת מיעוט. אפשר להבין אותו. מפלגתו של אלי ישי, תחת סמכותו הרוחנית של הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א, תהיה מפלגה ימנית. הרב מאזוז, ראש ישיבה חשובה בבני ברק ומהבולטים בין גדולי התורה של היהדות הספרדית, הוא תומך נאמן של ההתיישבות ביו"ש ומתנגד עקבי לכל מסירת שטחים. יחסו אל הכיפות הסרוגות הוא ידידותי ומכבד, בניגוד לזה של ראש מועצת חכמי התורה החדש של ש"ס. במקרה של חוסר הכרעה בין הגושים הפוליטיים, מפלגתם של הרב מאזוז ואלי ישי תלך עם גוש הימין, בעוד ש"ס עלולה גם לחבור אל השמאל. לכן יש לברך על כל מנדט שיעבור מש"ס של אריה דרעי למפלגתם של אלי ישי ושטבון.

באשר לאפשרות שהאיחוד הלאומי יחבור לאלי ישי, האופציה הזאת פחות משמחת. קודם כל בגלל שהמשמעות היא פילוג בציונות הדתית ובמפלגת הבית היהודי, ודלדול משמעותי של הכוח התורני בתוך הסיעה שצפויה להיות גדולה ומשפיעה. בעיה נוספת היא ההתנגדות במפלגתו של ישי להכללתן של נשים ברשימה. אינני מהסבורים ששילוב אחוז מסוים של נשים ברשימה לכנסת הוא עניין הכרחי. יש לאפשר לכולם להתמודד, ושייבחרו הטובים ביותר והמתאימים ביותר, בין אם הם גברים או נשים. אבל אין להסכים לכך שמועמדת מתאימה, וכל שכן חברת כנסת מכהנת שהוכיחה את עצמה כפרלמנטרית מעולה, תיפסל רק משום שהיא אישה.

במקרה של אורית סטרוק מדובר ביותר מכך. אנשי האגף היותר תורני בציונות הדתית, שחלקם אולי נוטים מטעמי צניעות ליישר קו עם הדרישה לוותר על שירותיה, אולי אינם מודעים לתרומתה בכנסת מעבר לתפקידה כיו"ר השדולה למען ארץ ישראל. יותר מכל ח"כ אחר באיחוד הלאומי, אורית סטרוק תרמה רבות, בפעילות שקטה מאחורי הקלעים כדרכה, לעצירת הסחף שחל בעמדות המפלגה בכל הנושא של החקיקה הדתית. בשילוב של בהירות הכרה ופעולה נחושה ויסודית, סטרוק גרמה לבנט ושותפיו לדעה לרדת מהעץ בנושאים קריטיים כמו למשל נישואים אזרחיים, וליישר קו עם הרב דרוקמן וחבריו הרבנים. יש אנשים שיודעים לזעוק את האמת שבליבם ולהישאר במיעוט. יש אנשים שמתכופפים ומיישרים קו עם החזקים. ויש כאלה שנשארים לשבת על הגדר. אורית סטרוק יודעת לפעול, להשפיע ולשכנע. אם היא לא תהיה באיחוד הלאומי, יהיה שם הרבה פחות על מי לסמוך.

מדברי הרב מאזוז לא בהכרח משתמע שהוא יפסול שותפות עם האיחוד הלאומי אם אריאל יתעקש לאפשר שילוב נשים מטעמו ברשימה. את התנגדותו לשילוב נשים במפלגה של אלי ישי נימק הרב מאזוז בעיקר בכך שהדבר מעורר מלחמות וביקורת בציבור החרדי. אבל אם יהיה ברור שמצד האיחוד הלאומי הווטו הזה מסכן את האיחוד ואת הצלחת המהלך הפוליטי של אלי ישי, ייתכן מאוד שהחלטתו תשתנה. אפשר לרוץ ברשימה משותפת של שתי מפלגות, אחת דתית-לאומית הפתוחה גם לנשים ואחת חרדית עם גברים בלבד. כדאי לתת את הדעת על היבט נוסף: חברות כנסת דתיות מושכות אליהן תשומת לב רבה והופכות דוגמה לרבבות צעירות דתיות. גם מהטעם החינוכי הזה, מוטב שמי שתעמוד לנגד עיניהן של בנותינו כמודל לחיקוי תהיה אורית סטרוק ולא איילת שקד או עליזה לביא. אני מצפה מאורי אריאל וחבריו לא לנטוש בצד הדרך ח"כית מצוינת ושותפה נאמנה. אם הם יוותרו עליה ולא ייאבקו על הכללתה ברשימה, לי באופן אישי זה יהרוס את החשק לתמוך בהם.

חלקים מתוך המאמר מצורפים כאן, המדור המלא מתפרסם היום בעיתון 'בשבע'